Hebreux

המילים חשובות

הנה התינוקת שלי, לואיז. היא בת 4 חודשים, יש לה שתי רגליים ושתי ידיים, וכרומוזום אחד נוסף. אנא, כשאתם פוגשים את לואיז, אל תשאלו את אמא שלה "איך קרה שלא גיליתם בזמן ההריון?"

או שההורים גילו והחליטו לשמור את התינוק. או שהם לא גילו, וזה היה מספיק מפתיע בשבילם מכדי שירצו לדבר על כך עכשיו שוב ושוב ושוב. קחו בחשבון שלאימהות יש נטייה להרגיש אשמה על כל דבר, כך שכרומוזום מפתיע אחד נוסף… אני אתן לכם לנחש.

אל תאמרו לאמא שלה, "זו התינוקת שלך לא משנה מה". לא. זו התינוקת שלי, נקודה. וחוץ מזה, "לאמשנהמה" זה שם די מגעיל, אני מעדיפה לקרוא לה לואיז.

אל תאמרו לאמא שלה, "כיוון שהיא תינוקת דאון, היא תהיה… וכו'". לא. היא תינוקת בת 4 חודשים שבמקרה יש לה תסמונת דאון. זה לא מה שהיא, זה מה שיש לה. לא הייתם אומרים "היא תינוקת סרטן".

אל תאמרו "הם תינוקות כאלה וכאלה'". לכל אחד מ"הם" יש את התכונות שלו, את האופי שלו, את הטעם שלו, את החיים שלו. "הם" שונים בינם לבין עצמם כמו שאתה שונה מהשכן שלך.

אני יודעת שמי שלא התנסה בכך לא חושב על כך, אבל למילים יש משמעות. מילים יכולות לנחם ומילים יכולות לפגוע. אז הקדישו לכך מחשבה, במיוחד אם אתם רופאים או אחיות מכל סוג.

בדרך כלל אינני מפרסמת סטטוסים פומביים בפייסבוק, אבל את הפוסט הזה הפכתי לציבורי. אתם יכולים לקרוא אותו ולשתף אותו כרצונכם. בגלל שכל שנה יש כאן (בצרפת) 500 "אמהות של לואיז" חדשות שהיום שלהן עלול להיהרס בעקבות מילים מהסוג הזה. אני יודעת שהמילים שלכם לא נועדו לפגוע. אבל אתם חייבים לדעת